האם אי פעם תפסתן את עצמכן בוהות במראה, מרגישות אי נוחות או ביקורת עצמית? האם אתן מאמינות שהמראה משקפת את האמת המוחלטת על המראה החיצוני שלכן.
"הדבר הכי יפה שתוכלי ללבוש הוא הביטחון בעצמך." – אריקה האנג
האמת היא, שהתמונה שאנחנו רואות אינה רק השתקפות פיזית, אלא גם מראה של האמונות שלנו על עצמנו.
אנחנו כל כך רגילות לשמוע ביקורת פנימית, שאנחנו מתחילות להאמין שהיא האמת. אבל האמת היא, שהמחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו. אם נמשיך לומר לעצמנו שאנחנו לא מספיק טובות, זה מה שנראה במראה.
הגיע הזמן לשנות את השיח הפנימי שלנו! במקום ביקורת, בואו ננסה להעריך את עצמנו על מי שאנחנו. בואו נתחיל לראות את היופי הפנימי והחיצוני שלנו.
זו לא סיסמה או פיקציה, תשמעו סיפור:
פנתה אליי אישה צעירה שאובחנה בגיל התבגרות בתסמונת דיסמורפיה.
דיסמורפיה, ככה גיליתי בהמשך הנה תופעה שאנשים עסוקים בגוף שלהם בצורה אובססיבית כל כך שמוצאים ומנפחים "פגמים" שמוצאים בעצמם. אנשים אלה לרב דבוקים למראה צפחד שהפגמים החמירו או משהו השתנה לרע, עד שמוצאים את עצמם לא מצליחים לחשוב על שום דבר חוץ מפגמים אלה, מפתחים חרדה חברתית ודיכאון.
אז ככה המתאמנת הגיע אליי, יפייפיה שראתה את עצמה במראה מעוותת וגברית. היא כל הזמן הסתכלה במראה ופחדה שהשתנה בה משהו לרע, הרגישה לא יפה ועל רקע זה התפתחה לה חרדה חברתית כי הייתה משוכנעת שככה גם אחרים רואים אותה. לא הייתי בטוחה שכוחו של פוטוקאוצ'ינג יעזור, אבל תתפלאו שדווקא חשיפה ויזואלית ולא הימנעות זה מה שהציל אותה בסוף.
במהלך האימון, גילינו המון אמונות מגבילות שהיא פיתחה לאורך השנים. עבדנו על גילוי אני הפנימי, חוזקות, ערכים אמונות חדשות, כישורים ותכונות אופי, להראות לה כמה היא יפה, מוכשרת וחכמה. היא גילתה שהיא יכולה לבחור איך להרגיש ואיך לא, ושהרגש הזה משפיע ישירות על איך שהיא רואה את עצמה במראה.
היה מדהים לראות איך לאט לאט היא התחילה להשתנות. אני לא אשקח את הניצוץ בעינים שלה. היא התחילה להעריך את עצמה יותר, ואפילו לתכנן את העתיד! לקראת סוף האימון, צילמתי אותה, והיא פשוט נראתה כמו מלאך! פחדתי שהמוח שלה ינצח את שתינו, והיא תמצא בסוף בתמונות האלה פגמים חדשים. אבל כל הדרך המדהימה שעברנו הביאו לתוצאה- היא הצליחה לראות את היופי שלה, היו לא מעט דמעות. אתם קולטים? ניצחנו פרדיגמה/ אבחנה/ מחלה/ סיפור פנימי, לא יודעת בדיוק מה ה אומר, אבל עובדה!!! ברגע שהיא הכירה את עצמה מבפנים בצורה, הדרגתית ונכונה, פתאום גם העיניים שלה ראו דמות אמיתית במראה.
מה שמרגש אותי הכי הרבה זה שהיא לא רק למדה לאהוב את עצמה, אלא גם רכשה כלים פרקטיים להתמודדות עם רגשות שליליים ומחשבות טורדניות. היום היא קמה מהמיטה בבוקר ובוחרת להיות מאושרת ופועלת להגשמת החלומות שלה. אני בקשר איתה עד היום, ושיתפה אותי שהתקפים דיסמורפים כמעט ולא נמצאים בראשה, אולי לפעמים משיעמום, תופעה בגללה פעם היא לא הייתה יוצאת מהבית. מטורף!!!
המסר שלי? לא משנה מה עברתם, תמיד אפשר ללמוד לאהוב את עצמכם. אל תתנו למראה להגדיר אתכם. אתם יפים וחזקים בדיוק כמו שאתם!
ואם את גם אובחנת בעבר במחלה וא הפרעה זו, תדעי שאולי זה לא נכון, ואת סתם נאחזת בסיבה שבכלל לא קשורה לקשיים שלך. ודווקא מפגש עם עצמך זה יהיה ריפוי הנכון עבורך ולא הימנעות ממראה והדחקה.
