מודעות לבעיה זה כבר 50% מהצלחה! בהדרכה תביני שאת לא לבד ויש המון מה לעשות עם הקשיים שלך כדי להתיידד עם המראה. אתייחס במיוחד להפרעת BDD- דיסמורפיה גופית והפרעת אכילה.
אספר לך על ניסיון אישי ומקצועי ואגלה לך מה עשינו עם נשים אחרות כדי שהן ישתחררו ממחשבות טורדניות סביב גופן ואפילו הצליחו לראות את עצמן באור חיובי
השאלה שאת כל הזמן שואלת היא: "איך אני נראית בעיני אחרים ומה הם חושבים עליי?" בהדרכה אספר לך מה באמת אנשים חושבים עליך ואיך את נראית ועל הכלי שיעזור לך להשתחרר ממחשבות האלה ולהיות חופשיה בדרך למטרות שלך.
בהדרכה תלמדי על עקרונות שיקדמו אותך כבר לקבלה עצמית, איך להשתחרר מפחדים ועיסוק סביב הגוף כדי להתקדם לעבר המטרות שלך. איך תצאי מתקיעות? מה חסר לך כדי להיות יותר בטוחה בעצמך ולא להיות מנוהלת על ידי מחשבות שמשאירות אותך באזור הנוחות-בבית!
מתאם לגילאי 20-35 לכל מי שמרגישה שהמראה החיצוני שלה מונע ממנה להנות מהחיים כפי שהייתה רוצה.
אני מאמינה שידע זה כוח ולרב מה שמונע מאיתנו להתקדם בחיים ולקבל החלטה זה פחד וחוסר וודאות האם אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון. לכן, מבטיחה לך שתובנות איתן תצאי מהדרכה יקצרו לך חודשים של תסכולים וחיפושים אחר התשובה.
אני לא מקליטה הדרכות ואוהבת לתת מענה אישי לכל משתתפות שעולות. אומנם אני מקיימת את ההדרכה הזו באופן קבוע אבל עדיין שאלות איתן מגיעות המשתתפות כל כך שונות ומגוונות שרק מהן אפשר ללמוד המון וזה לצערי דבר לא עקבי וחבל להפסיד.
היי אני אירית ויינשטיין,
נשואה ללאון ואמא ל-2 בנות מתוקות.
עברתי בעצמי חיים לא קלים. בגיל צעיר חוויתי פגיעה מינית שהשפיע עליי בצורה שלא זהיתי את עצמי. שנים של תסכול, כאב וחוסר מודעות לפצעים הובילו אותי לייאוש וחיפוש של האחד שלי. שנים חשבתי שמשהו דפוק בי, אני פגומה ומכוערת. רק אחרי שהצלחתי להכיר את עצמי מחדש ולהתנתק מטראומות התעוררתי למציאות חדשה. לכן כמישהי שבעצמה הצליחה לגלות את המטריקס, כאן כדי להתחלק איתך בתובנות החיים האישיים והמקצועיים.
בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, בעלת תעודה של אימון אישי ושולטת בכלים מעולם ה- CBT.
ניסיון החיים שלי הראה לי שהצלחות אליהם הגעתי היו כתוצאה מעשייה ופעולה, לא מתוך מודעות לטראומות. שינוי אמונות לגבי עצמי נתנו לי כוח ורצון לבחור כל יום מחדש להיות מאושרת. זאת הסיבה למה לא בחרתי בפוטותרפיה אלא בניתי תהליך משלי שמשלב בתוכו צילום וכלים ויזואליים נוספים, כי בעצמי ראיתי כמה כוח יש לאופטימיות וכמה מסוכן לשחק במחשבות על העבר.
כל השנים בעבודה שלי כצלמת ראיתי מול עדשה נשים מדהימות שלא ראו את עצמכן ככאלה. זה כל כך העסיק אותי, למה אני רואה בתמונה דמות אחת והיא רואה משהו אחר?
לקחתי את סיפור אישי שלי, ראיתי איך צילום השפיע על חיי וככה נולד פוטוקאוצ'ינג.
שלחו לי הודעה